<h1>כפתור ופרח לרבינו אשתורי הפרחי פ"ח</h1>
<h2>דף לב.</h2>
מסכת ערכין פרק בתרא (ל"ב א'), מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון קצרה הישנה של צפורין, וחקרה של גוש חלב, וידפת הישנה, וגמלא, וגדוד, וחדיד, ואונו וירושלם [ביהודה]. [מאי קאמר, אמר אביי הכי קאמר, עד גמלא בגליל עד גדוד בעבר הירדן וחדיד ואונו לירושלים ביהודה] וכן כיוצא בהן. תנא גמלא בגליל, וגדוד בעבר הירדן, וחדיד ואונו וירושלם ביהודה. מסכת מגלה פרק קמא (ד' א'), אמר רבי יהושע בן לוי, לוד ואונו וגיא חרשים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון. מסתברא שהוא הדין בקצת עיירות שהם היום בארץ כיבוש אדון הנביאים אדננו משה ע"ה, כגון סלכה ואדרעי וכיוצא בהם, ובהם היום קהלות. והראיה על זה שכתוב (דברים ב' ל"ד—ל"ו), ונלכוד את כל עריו בעת ההיא [וכו'] לא היתה קריה וגו', וכתיב (שם ג' י'), כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי, ואומר (שם ג' ה'), כל אלה ערים בצורות חומה גבוהה דלתים ובריח. ואמרינן מסכת מגלה פרק קמא (י' א') ומסכת ערכין פרק (אין בערכין) [המוכר שדהו] (ל"ב ב'), ופרק ידיעות הטומאה (שבועות ט"ז א'), אמר רבי ישמעאל ברבי יוסי, וכי אין לנו מוקפות חומה אלא אלו בלבד, הרי הוא אומר (דברים ג' ד') ששים עיר כל חבל ארגב. אלא כיון שגלו ישראל לבבל נטלה מהם מצות ערי חומה, וכשעלו מן הגולה מצאו אלו שמוקפות חומה מימות יהושע בן נון וקדשום. ולא אלו בלבד, אלא כל שתבא לך במסורת שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון כל מצוה הזאת נוהגת בה. כלומר מצות בתי ערי חומה ושילוח מצורעים ושאין עושין מגרשיהם שדה. אם כן מהא דרבי ישמעאל ברבי יוסי אית לן שכל העיירות המוקפות חומה שנזכרות למעלה שהם קדושות מכבוש שני. וכן נמי כתב הר"ם ז"ל (שמיטה ויובל פי"ב הט"ו), כיון שעלה עזרא מביאה שניה נתקדשו כל העיירות המוקפות חומה באותה העת. והר"י כתב, אלא שכשעלו בני הגולה מצאו אלו, כלומר לא מצאו עיירות עומדות אלא אלו וקדשום וה"ה לשאר. ואין לומר שיאמר ממה שכתוב, עד סלכה ואדרעי, שמא עד ולא עד בכלל, שהרי כתוב (דברים ג' ח'—י') ונקח בעת ההיא את הארץ מיד שני מלכי האמורי אשר בעבר הירדן מנחל ארנון עד הר חרמון [וכו'], כל ערי המישור וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן. וכבר ידעת כי נחל ארנון הוא בקצה הדרום, והר חרמון בקצה הצפון והוא סמוך לדמשק, ובאמצעם הם סלכה ואדרעי. ואם שסלכה הוא על ראשי ההרים מזרחי לאדרעי יום ויהצה הוא דרומי כחצי יום לסלכה. וכן תרגם רבינו סעדיה ז"ל, וגמיע קרי אלסהל וגרש אלי אל בתניה אלסלכאת ואדרעאת היא איצו' מן קרי עוג פי' אלבתניה. וכן (דברים ג' א'), למלחמה אדרעי, כלומר לאדרעי. ובספר שופטים (י"א כ"ב) כתוב, וירשו את כל גבול האמורי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הלבנון. אם כן אינם קורין את המגלה אלא בחמשה עשר לחוד.
ואני בבאי אל הארץ הקדושה בחסד עליון שמעתי כי בגוש חלב וירושלם היו קורין המגלה י"ד וט"ו, דאלו במקומות המסופקים הדין הוא כך, כדאמרינן, רב אסי קרא מגלה בהוצל בי"ד ובחמשה עשר, מספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע או לא. וכן פסק הר"ם (מגילה פ"א הי"א) ז"ל. והברכה על הקריאה הוא בי"ד בלבד. ומצאתי בתשובות מיוחסות לראב"ד ז"ל, ומה ששאלתם מה טעם אין אנו קורין מגלה בי"ד ובט"ו מספקא, דבר זה כמה שנים הוקשה לנו, ואין לי אלא מה שכתב הרב יהודה בר' ברזלי ז"ל בהלכותיו וזה טופסו, ואתשיל גאון ז"ל וששאלתם כרכים המוקפין חומה בגלותינו היום במדינת הים ואינו ידוע מאימתי הוקפו באי זה יום קורין את המגלה, והשיב הכין אתחזיאת לנא מלתא דדוקא דידעינן דמוקפת חומה מימות יהושע קורין בט"ו, וכל מוקפת חומה דלא ידעינן קורין בי"ד, והני כרכין דלא ידעינן קרו בארביסר. ואיכא נמי מאן דכתב הכי, ואי אית דטעי בדחזקיה דקרי מגלה בטבריה בי"ד ובט"ו, דמספקא ליה אי מוקפת חומה מימות יהושע או לא. התם כדאמרינן בסיפא, התם היינו טעמא דמספקא ליה משום דחד גיסא שורא דימא הוא, מאי פרוזים ומוקפין דכתיב גבי מקרא מגלה, משום דהני מיגלו והני מיכסו והני נמי מיגלו, או דילמא משום דהני מיגנו מאויבים והני לא מיגנו והאי נמי אגנויי מיגניא. ומשום הכי מיספקא ליה, דהא ודאי חד גיסא מוקפת חומה מימות יהושע ומשום דחד גיסא ימא הוא דמספקא ליה, אבל הכא כיון דחומה דהני כרכים לא ידעי מאימת הוקף אין קורין אלא בארביסר, עד כאן. אבל מקומות שהם ודאי מוקפות אין להם אלא ט"ו לחוד. אבל תענית בין כפרים בין עיירות בין כרכים מוקפים חומה כלן מתענין בי"ג באדר, דאמר רבי שמואל בר רב יצחק י"ג זמן קהלה לכל היא, שנאמר (אסתר ט' ב'), נקהלו היהודים בעריהם, ומאי קהלה קהלת יום תענית יום הכניסה ויושבין בתענית ומבקשים רחמים, כן כתב רא"ם ז"ל. וכתבתי על זה אל ה"ר מתתיה ז"ל, וכתב אלי, אם הייתי בירושלם בי"ד והיו קורין את המגלה בפני הייתי יוצא מבית הכנסת פן יאמר לי (קהלת ב' י"ד) הכסיל בחשך הולך, וכן על טבריה אמרתי כי יש לה דין מוקפת חומה מההיא דרבי ע"ה, ע"כ. והדין עמו.
